דחיקת השעה?
סבא מספר על הטעות שהייתה לו בילדותו ולשאר החסידים כשהיה בחסידות קלרין:
"אז אני חשבתי, לפני ביאת המשיח, כל מה שמשיח איננו, עוד לא בא, אז האדמו"רים הם בחוץ לארץ, הם לא יכולים להגיע לארץ ישראל, כי הקדושה שלהם הוא… (סבא צוחק) כן. אני חשבתי: "כל האדמו"רים קודש, אבל קרלין הוא קודש קודשים!"
שסבא החזיק בדעתו כך בימי ילדותו, כי כך הייתה הדעת של קרלין וכל החסידים, שהאדמו"רים לגודל "קדושתם", אי אפשר שיהיו גרים בארץ ישראל, רק עד שיבוא משיח, כי לגודל קדושתם, אם יהיו בארץ ישראל, יהיה מוכרח לבוא משיח, וזה יהיה דחיקת השעה.
כמו שלמשה היה אסור להיכנס בחיו לארץ ישראל כמובא בספרים, כי זה יהיה מכריח הגאולה השלימה שאין אחריה גלות. וזה לא יכל עדיין להיות ולהתקיים מחמת חטאי ישראל, כי כבר נגזרה גזירת גלות וחורבן ראשון.(מובא בזהר שלכן נגזר על משה שלא להיכנס לארץ ישראל אפילו במותו, כי לגודל קדושתו היה מוכרח מזה שיבוא הגאולה השלימה בטרם עת.)
וטעות זו אופיינית גם לטענות המעקבים או מתנגדים להעלאת עצמות רבינו נחמן לארץ, שלא יהיה דוחק את השעה והקץ (ואכן יש קצת שאומרים זה).
סבא צחק על הטעות הזו, ושלל את הסברא הזו בכל תוקף ולכן גם פעל להעלאת הציון לארץ ישראל. וגם משה רבנו ניסה בכל דרך לעלות לישראל לזכות במצווה הזו ולא היה אכפת לו חשבונות שמיים של דחיקת שעה.
