לו היו שומעים לצדיקים, ליישב את הארץ, היו נצלים מכבשני האש, ויישוב הארץ היה על טהרת הקודש. מכתב מצמרר
מתוך מכתב של הרב ר' אלחנן אברהם ספקטור ז"ל, מזקני ברסלב בדור הקודם, מכתב קע"ט (גנזי אבא חלק ה)

ב"ה יום ג' ז' אדר שנת תש"ט לפ"ק פה עיה"ק תובב"א
[שנת 1948 – הקמת המדינה]
לכבוד אהובי בני יקירי וכו'.
… "והנה שיטת הרבנים הראשונים כמו הר' הירש קאליש'ר והר' אלי' גריידיצ'ר ז"ל לפני יותר ממאה שנה שצווחו ככרוכיא על ישוב א"י על טהרת הקודש"
[יותר ממאה שנה לפני הקמת המדינה, כמה עשרות שנים בודדות לאחר פטירת רבי נחמן. נפרצה הדרך לארץ ישראל, לא היה סכנה להגיע, והקושי היחיד היה עזיבת השגרה והעסקים וכדומה, ואז גדולי ישראל עודדו לעלות ליישב את ארץ ישראל]
ועוררו את כל העולם כולו בכלל ובפרט לאצילי ולרוזני ישראל כמו למשל לראטשילד, למאנטיפיארי – שיקנו את כל ארץ ישראל מידי הערבים –
ועל כל פנים המקום, הר הבית, שיוכלו לבנות הבית המקדש ולהקריב קרבנות –
וכבר היה לו לר' הירש קאליש'ר הסכמה על זה מרבו הר' עקיבא איגר ז"ל ומהחתם סופר ז"ל: שמותר להקריב קרבנות אף בטומאה –
והמה כוונו הכל כפי שאנו רואים עכשיו – שהאומות יתנו ארץ ישראל לישראל (ויהי' מלכות ישראל כו' וכו'…) טרם ביאת הגואל בב"א,
…הן אמת שאנחנו שנינו יודעים האמת: שהגאולה תהיה בדרך הטבע מתחילה (כמו שכותב האור החיים זצ"ל אם לא יזכו ח"ו) עם השתדלות ואתערותא דלתתא בקניית הארץ ובעבודתה בחביבות, לתקן הפגם של המרגלים "וימאסו בארץ חמדה" על ידי "כי רצו עבדיך את אבניה" וגו' –
[כלומר שגדולי וצדיקי הדור דרשו לבוא ליישב את הארץ ולהתחיל תהליך של גאולה בדרך הטבע, כי זה היה אפשרי בדרך הטבע, לרכוש את האדמות ולהתקבץ יחד בארץ ישראל לעבוד את השם. ומנגד זה היו דעות שטענו שצריך לחכות למשהו שמיימי , לביאת משיח והתגלות רוחנית, כדי להגאל]
אבל מה נעשה עם האנשים התמימים יראי ה' שרוצים דוקא… משיח פתאומי בדרך ניסים – בבנין בית המקדש של אש בלי עובדא גשמית – וכו' וכו' –
והוא הר' הירש הנ"ל השיב לו שתאמר להם האמת איך יהיה סדר הגאולה: הכל בדרך הטבע !
מתחילה, גאולת הארץ מידי זרים על ידי רשיון אומות העולם. אחר כך בנין בית המקדש – אח"כ… משיח וכל הניסים, ביהמ"ק של אש יופיע ממרום לתוך הבית המקדש הבנוי בידי אדם,
[אז היו שטענו כנ"ל שאין לעשות שום מעשה בלי שיבוא משיח ותיהיה התגלות, וסרבו לבוא ליישב את הארץ. חלק באמת מתוך אמונה תמימה, אבל בעיקר היה יצר הרע גדול לעזוב את הנוחות וההרגל והעדיפו להשאר. למעשה מעטים היו מוכנים לבוא ליישב את הארץ. בקהילות של החסידים ולומדי התורה הזניחו את העניין הזה, והרעיון נשאר בידי חלוצים חופשיים (לא שומרי מצוות) יהודים. ולמעשה אנשי היהדות נתנו לחופשיים את "הציונות" ועל זה כותב המכתב צווח ומאשים את אנשי היהדות שהעדיפו להישאר ואז באה השואה והכחידה את הנשארים, ועוד מאשים אותם על כך שיישוב הארץ והקיבוץ בארץ ישראל בשליטת החופשיים, ויישוב הארץ לא נעשה על טהרת הקודש כפי שהיה ראוי]
לו הי' אז עמנו בני ישראל שומעים להם בודאי הי' הכל נבנה על טהרת הקודש כל הקיבוצים והמושבות והי' לשם ולתפארת – והי' כבר ביאת הגואל – והי' הששת מליונים מישראל מוצלים מאש הכבשונות ותאי הגזים –
[כותב המכתב אולם מרמז שעם ישראל הפסיד את יישוב הארץ על טהרת הקודש , והפקירו הכל בידם של החופשיים שהם יישבו את הארץ. אך עדיין הוא רואה במעשה החופשיים כדבר גדול, וזכות עבורם על כך שהם מסרו נפשם ליישב את הארץ, למרות שזה לא על טהרת הקודש. והוא מציין שכך השם יתברך עשה – שזה יהיה נעשה על ידי החופשיים, כי האנשים שומרי המצוות נתפסו בשכלים וחכמות שמנעו אותם ליישב את הארץ, כל מיני רעיונות רוחניים שגרמו להם להתנגד לצדיקים שדרשו לעלות ליישב את הארץ… ]